מודל חשיבת עיצוב Design Thinking

הטיה מקובלת גורסת שרק אנשים לתחומי האומנויות או העיצוב הם יצירתיים. המציאות כמובן שונה, והיצירתיות טבועה בכל אדם ללא קשר לתעשיה או המקצוע בה הוא עוסק. מאידך, היכולת לחשוב כמו מעצב יכולה לייצר מהפך באופן בו ארגונים מפתחים מוצרים, שירותים ותהליכים חדשים. גישת Design Thinking היא גישה השמה את האדם במרכז, ומשלבת בתוכה את הרצוי מנקודת המבט האנושית, האפשרי מנקודת המבט הטכנולוגית והכדאי כלכלית. הגישה מאפשרת לאנשים שאינם מעצבים בהשכלתם, לעשות שימוש בכלים יצירתיים על מנת להתמודד עם אתגרים מסוגים שונים. התהליכים בשיטת Design Thinking מעודדים שימוש ביכולות שיש לכל אחד, אך נותרות חסרות שימוש בגישות המקובלות לפיתרון בעיות.

הן מתבססות על היכולת של כל אחד מאיתנו לזהות תבניות, להיות איטואיטיבי, לייצר רעיונות משמעותייים רגשית אך גם פונקציונליים, ולבטא עצמנו בכלים שמעבר למילים. Design Thinking מאפשר דרך של איזון בין האנליטי והרציונלי לבין הרגשי והאינטואיטיבי בפיתרון בעיות ויצירת מוצרים ותהליכים חדשים. Design Thinking הינה תהליך אוניברסאלי שניתן ליישם בתכנון מלכודת עכברים חדשה, כתיבת ספר או שירות ניקוי יבש. היא מעודדת חשיבה אובייקטיבית, לקיחת סיכונים ורעיונות לא קונבנציונלים. התבוננות משחקת תפקיד מרכזי בשיטה, שכן היא מאפשרת הסקה של מה אנשים עושים באמת, להבדיל ממה שהם אומרים שהם עושים.

עזיבת המשרד והבנה ממקור ראשון של מה לקוחות עושים וחווים תוך שימוש בכלים אתנוגרפים, הם מיסודות השיטה. השימוש בשיטת Design Thinking מסייע לארגונים להבין איך עולמם ומוצריהם יראו בעתיד, לזהות הזדמנויות חדשות, ולבנות מפת דרכים שתביא אותם לשם.